שלום!
פה תמצאו פעילויות לכל המשפחה בחצר הבית ובסביבה הקרובה

אודות

רקע היסטורי (לא הכרחי, אפשר לדלג)

שעת סיור היא אחד מסוגי הטיול: טיול קצר, שאורכו כמשך שיעור או חלק משיעור רגיל, וכמו הטיול היומי גם הוא מיועד להביא את התלמידים להכרת סביבת המגורים, סביבת בית הספר, הישוב והאיזור- נופים, אתרים, תושבים, תולדות, שינויים שחלים במהלך היממה והעונות, וגם הבאת תלמידים ליכולת טיול אישית
(כך ההגדרה על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך).

למען שעות הסיור יצאו לאור לפני כ- 30 שנה חוברות "כאן-כאן" - מקבץ פעילויות המתקיימות בסביבה הקרובה, לשם הכרתה.


מטרת הפעילויות

הסביבה הקרובה היא סביבת חיינו, בה כולנו נמצאים מינקות ועד שיבה. במרבית זמן זה, המצאותנו בה "כפויה עלינו": כתינוקות, כתלמידים בדרך לבית הספר, כעובדים בדרך לעבודה, כקשישים מוגבלים בתנועה ועוד.
באמצעות הפעילויות "מגלים" את  המצוי כאן - בסביבה הקרובה, סביבה שכולנו נמצאים בה מינקות ועד שיבה.
כאן הכל, או לפחות הרבה, כפי שנכתב בחוזר מנכ"ל הנ"ל: נופים, אתרים, תושבים , תולדות, שינויים שחלים במהלך היממה והעונות, וגם אפשרות לטפח בתלמידים מיומנויות טיול אישי.


הצייר-סופר נחום גוטמן, מביא ב"סיפורים מצויירים" את הציור הזה, מלווה בכיתוב:
"הנה הוא יושב לו כך. מביט בשיממון ומשתעמם. חסרים לו מסביב דברים מופלאים. הכל יום-יומי ואפור.
ואני אומר לו:
לא כך, בחור! הדברים המעניינים אינם רק במקום שאינך שם. פקח עיניים! כמה דברים מופלאים תשמע ותדע.- - -
ואני מוסיף ואומר לו, ומתכוון לכל האנשים: אינך יודע להביט. הכל מופלא ביותר, האנשים והחיות, כל אחד ואחד. כל רגע נראים הם בצורה אחרת. רק פקח עיניים. רק הסתכל והבן."

הדברים הנאמרים לעלם המשתעמם ראויים לשמש אתגר למורים, מדריכי נוער והורים, והם היוו אתגר גם לחוברות כאן-כאן.

הכאן-כאן אינו תוכנית לימודים. הוא מתכון אמנם להשיג מטרות נשכחות של משרד החינוך, אך הדרך להשגתן היא כאילו אגבית: הצגת שאלה או אתגר, ופעולת תלמידים צרה שאפשר להרחיבה ולהעמיקה.

נציג דוגמה אחת, שנותנת מענה לדברי גוטמן "כל רגע נראים הם בצורה אחרת".
הדוגמה גם עונה על מטרה ממטרות הטיולים הכתובה בחוזר הטיולים של מנכ"ל משרד החינוך: " הבחנה בשינויים שחלים בסביבה במהלך היממה" (חוזר מנכ"ל משנת 2005, התקף עדיין), והיא גם - וזה סוד העניין בה - עונה על סקרנות שהתעוררה.

מורה/ מדריך/ הורה, מפנה את תשומת לב המצויים בקרבתו לפס דק של צל הנראה בדרכם: צל עמוד, צל כבל חשמל, כל צל דק, ושואל: "היכן יימצא קו צל זה בעוד רבע שעה?". 
הנשאלים יענו מה שיענו, אפשר גם שיסמנו את המקום המשוער בפתק, באבן וכד'.  אחר כך יתרחקו, וישובו כעבור הזמן לראות אם ומי צדק. 
המשתתפים "יגלו"  שהצל משנה את מקומות גם תוך זמן קצר.
בשיחה אפשר לעסוק בתנועת כדור הארץ, אך גם בשאלה היכן להחנות את המכונית, מדוע מסעדות מצויות יותר בצד אחד של הרחוב, וגם לשים לב שבצמחים מסויימים הפרחים ו/ או העלים "מלווים" את השמש.

הפעילות היא חוויה שממחישה  ש"כל רגע דברים נראים אחרת".

ראוי לשים לב לפשטות הפעולה: הצגת שאלה מעוררת סקרנות, והעברתה למשתתפים; 
ביצוע בחבורה: כל אחד רואה את מעשי חברו, ויכול להעיר; 
התוצאה מועילה גם בעתיד
הפעולה מאפשרת הרחבה עד רמה אקדמית וגלובלית, ועם זה היא גם משחק קצר ומשעשע, שניתן לשחקו בכל עת, בלא צורך בתוכנית לימודים מסודרת.   
וגם- יוזם המשחק אינו חייב להיות מומחה בנושא, אך יכול לכוון את המשתתפים להרחבה ולהעמקה.

נזכיר בקצרה  דוגמה לפעילות נוספת: לוח מודעות -  
כאשר יש בסביבה לוח מודעות עירוני או שכונתי, מציע הנ"ל (מורה / הורה וכו') לעיין בו ולהפיק מהמודעות ומהלוח מידע מירבי על התושבים שהלוח משרת אותם.  כאן-כאן זה מסייע בהכרת התושבים, וגם מאפשר התנסות בהפקת מידע, שהיא אחת המיומנויות הדרושות למטייל. 

נכתב על ידי אוריה בן ישראל,
לשעבר ראש המחלקה לידיעת הארץ במשרד החינוך